Embedded Files
המקאמה שחיים חפר כבר לא יכתוב / רוני גרוס ליוסקה יום הולדת ועוד משהו / יעל
אוֹי חַיִּים,חַיִּים, כָּכָה לֹא עוֹשִׂים
אַחֲרֵי כָּל הַשִּׁירִים וְכָל הַמַּעֲשִׂים
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּכָה אֶת הַסְּפִינָה לֹא נוֹטְשִׁים,
אֲנַחְנוּ בְּחֶסְרוֹנְך כְּבָר מַרְגִּישִׁים,
זוֹכְרִים אוֹתְךָ וְאֶת שִׁירֶיךָ וּמִתְרַגְּשִׁים,
חָשִׁים בִּלְעָדֶיךָ כְּמוֹ מִתְאַגְּרֵף עַל הַקְּרָשִׁים.
אַתָּה, הַנַּעַר שֶׁעָלָה מִפּוֹלַנְיָה בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים
הָיִיתָ הַצַּבָּר הָאוּלְטִימָטִיבִי שֶׁאוֹתָנוּ כֹּה הִרְשִׁים,
הַסַּיָּר הַפַּלְמַ"חְנִיק שֶׁחָרַז חֲרוּזִים מְרַגְּשִׁים
עַל הַקְּרָבוֹת וְעַל הַשָּׁלוֹם, וַהֲכִי הַרְבֵּה עַל אַהֲבָה וְעַל נָשִׁים.
עַל שׁוֹשַׁנָּה וּבַת-שֶׁבַע, עַל צִיפּ וְרוֹזָה וְרָחֵל
(נָכוֹן, לֹא כֻּלָּן בְּנוֹת חַוָּה, אֲבָל מִי בַּצִּיצִיּוֹת מִסְתַּכֵּל).
כֵּן חַיִּים, הִשְׁאַרְתָּ לָנוּ אֶלֶף שִׁירִים לְפָחוֹת
לִפְנֵי שֶׁהָלַכְתָּ וְעָזַבְתָּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת,
וּבְוַדַּאי נִשְׁאֲרוּ בְּאַמְתַּחְתְּךָ מָקָאמוֹת וְשִׁירִים רַבִּים לֹא פָּחוֹת,
וְאִם "הַצַּנְחָנִים בּוֹכִים" אָז גַּם לָנוּ מֻתָּר עָלֶיךָ לִבְכּוֹת בְּכָל הַכּוֹחוֹת.
כִּי מִי עַכְשָׁו אוֹתָנוּ יְעוֹדֵד וְיַעֲמֹד בַּפָּרֶץ
כְּשֶׁאַתָּה, כְּהַגְדָּרָתְךָ: "הָלַכְתָּ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ"?.
עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִצַּחְתָּ "בַּקְּרָב הָאַחֲרוֹן",
אֲנַחְנוּ נִצָּבִים דּוֹמְמִים מוּל הָאָרוֹן
וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁמֵּעַכְשָׁו כָּל הַשִּׁירִים יֵרָאוּ אַחֶרֶת
אֲפִלּוּ אִם לְשִׁיטָתְךָ "הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת".
כֵּן, הַשִּׁירִים לֹא יִהְיוּ כְּבָר אוֹתוֹ הַדָּבָר
אֲפִלּוּ אִם הַכֹּל יִתָּכֵן וְהַכֹּל בְּגֶדֶר "הֵן אֶפְשָׁר".
אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אֶת כָּל שִׁירֶיךָ כֻּלָּם,
מִ"בֵּין גְּבוּלוֹת" הָרִאשׁוֹן, דֶּרֶךְ שִׁירֵי הַפַּלְמָ"ח וְהַפַּלְ"יָם,
עַל הַסְּפִינוֹת שֶׁבָּאוּ בְּאִישׁוֹן הַלַּיְלָה לְהוֹרִיד מַעְפִּילִים בְּחוֹף הַיָּם
אוֹ גֹּרְשׁוּ אֶל הָאִי הַשָּׁכֵן וְהַנִּכְלָם,
וּמְבַקְּשִׁים בִּשְׁבִילְךָ: "אֱלוֹהִים אַל תַּהֲרֹס אֶת הָעוֹלָם".
כָּתַבְתָּ שִׁירִים עַל מִלְחָמָה וְעַל גְּבוּרָה
וְשִׁירִים עַל חֲבֵרוּת וְעַל הפינג'אן סָבִיב לַמְּדוּרָה,
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶּׁכְּבָר אֵין לְךָ דֶּרֶךְ חֲזָרָה
אֲבָל "לֹא נַפְסִיק לָשִׁיר" אֶת שִׁירֶיךָ, וְשִׁירָתְךָ בְּלִבֵּנוּ שְׁמוּרָה.
הָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ "בַּחוֹלוֹת" וּבֵין הֶהָרִים,
הָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ כְּאִלּוּ "אָנוּ כִּתַּת סַיָּרִים",
אֶת כָּל שֶׁכָּתַבְתָּ אָנוּ מַעֲרִיכִים וְאוֹהֲבִים
אֶת הַשִּׁירִים, אֶת הַמָּקָאמוֹת וְאֶת יַלְקוּט הַכְּזָבִים,
עַל אַנְשֵׁי הַפַּלְמָ"ח הַתְּמִימִים וְעַל אֵלֶּה הַשּׁוֹבָבִים.
הֵקַמְתָּ אֶת הַחָמָאם וְהֶעֱלֵיתָ אֶת "תֵּל אָבִיב הַקְּטַנָּה" עַל הַכְּתוּבִים,
כָּתַבְתָּ לִרְבִיעִיַּת-הַמּוֹעֲדוֹן וּלְגֶשֶׁר-הַיַּרְקוֹן וּלְעוֹד רַבִּים וְטוֹבִים.
לֹא הִתְבַּיַּישְׁתָּ גַּם "זִיכְרוֹנוֹת יַלְדוּת" לְהָבִיא,
כָּתַבְתָּ לְ"יַלְדוּת קָשָׁה" וְכָתַבְתָּ אֶת "בֵּית אָבִי",
וְלֹא שָׁכַחְתָּ "חָלוּץ נֶחְמָד וּלְבָבִי
שֶׁלָּעוֹלָם אוֹתִי הֵבִיא".
תַּחַת הָאֵשׁ שֶׁל "הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן"
קִבַּצְתָּ סְבִיבְךָ אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַתֵּאַטְרוֹן
לְהִסְתּוֹבֵב עִם וּבֵין הַלּוֹחֲמִים וְלָשֵׂאת קוֹלְכֶם בְּרוֹן,
מַנִּיחֵי הַיְּסוֹד לַלְּהָקוֹת הַצְּבָאִיּוֹת, אַנְשֵׁי הַצִ'יזְבַּטְרוֹן.
עַכְשָׁיו חַיִּים, הֶחְלַטְתָּ שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לָנוּחַ וְלַעֲבֹר לַצַּד הָאַחֵר.
שִׁירַת חַיֶּיךָ נִפְסְקָה, וְרַק בְּרֹאשֵׁנוּ לָעַד תִּזָּכֵר,
וַאֲנַחְנוּ שׁוֹלְחִים אֵלֶיךָ מִלְּמַטָּה בַּקָּשָׁה: "חַיִּים בִּחְיָאת,
שְׁלַח לָנוּ מִלְּמַעְלָה לְפָחוֹת עוֹד שׁוּרָה קְטַנָּה אַחַת!".
ערב הוקרה לנחצ'ה, מסיבת ראש השנה תשע"ג/ צליל בירן
רותי ויוסקה זה ממש כמו יוסקה ורות
תתקשו לפגוש אחד מהם לחוד
כך ברבות השנים / הספיקו להוליד ילדים ונכדים
רותי גדלה דורות ילדים בגן
יוסקה חרש את הארץ עם המק של קואופרטיב בית שאן
ואל תטעו לחשוב שהיום הם נחים על הזרים,
בין שחיה בברכה והשתתפות בחוגים וכיופים
הם מספיקים להתנדב בכל מקום בו מחפשים
אנשים נמרצים עם רצון ועם לב
בכל מקום בו יש צורך, ובמקום בו כואב.
ועל זאת את מגן המתנדב המצטיין מקבל הוא השנה
בבית הנשיא עם סיום העונה.
ואם כתב חפר ש"יוסק'ה על כל הענין התגבר
וזמר עליז כה זימר"
ברור שעל יוסק'ה שלנו הכתוב מדבר,
ועד היום כשאת "לי נערה יש ושמה רותי" יוסקה שומע
הוא פשוט מתלהב ולפעמים אפילו מהתרגשות דומע
כי הוויכוחים בין הרותיות האחרות על מי מהן נכתב השיר
אותו משאירים אדיש כקיר
בשבילו הענין נהיר וברור
וזאת ללא כל ערעור
הרותי בשיר היא אותה נערה תכולת עין
בה התאהב לפני,,, קצת יותר מיומיים
כשהם מגיעים למקום עם החברה הטובים
הם מיד נעשים החברים הכי קרובים
הם יעשו ממש הכל למען חבר
ואת מגוון העזרות תקצר היריעה מלספר
אז מה יאוחל לזוג המהולל
שיוסף האל שמחות וכח
שיוכלו לתרום וגם לשמוח
ובלי חכמה של פילוסוף
נחתום כאן פשוט רות סוף!!!
תשרי תשע"ג: אב תשע"ב:
מבקשת אנוכי לומר כמה מילות פתיחה / דקות אחדות לפני שמתחילים בשמחה.
נמצא אתנו כאן הערב אורח הכבוד,/ אשר את עמלו ויצירותיו, אנו מעריכים מאוד!
אתה, נחום היימן, או נחצ'ה בעברית מדוברת / ממובילי הזמר העברי להוד הדר ותפארת!
כאשר שוטטתי במחשב, לחפש כמה דברים / פגשתי על הצג לפחות,אחד עשר אתרים
כולם על פועלך ב"שדה הזמר העברי" מספרים / מופעים, אלבומים, אומנים, חברים
ושפע של לחנים ושירים.
אכן נחצ'ה היקר, כולנו כאן חייבים לך את התודה / על כל מה שאתה משקיע ביצירה ועל העבודה.
זכות גדולה היא לנו אותך "חתן פרס ישראל" בינינו לארח / ואנו בטוחים שיהיה ערב מרגש נפלא עליז ושמח!
בתודה ובברכה רותי ויוסקה מולדת.
למיכאל מזל טוב! במלאת לך "הן" אביבים
אימרה מפורסמת היא, כי מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה / ואם נאמר זאת בקול כרמלה, את תסמיקי מבושה.
יודעים אנו כי צנועה את ונחבאת אל הכלים / וזו האמת ממש ולא רק מלים מלים.....
כי את הרגישה ל-מה ול-איך, פוסעת תמיד לצדו של בעלך / מפרגנת, תומכת, מעודדת, בכל מצב אתו את צועדת.
ואם שרנו את שירך מיכאל, בתחילת שנת הלימודים / אז אינך בדיוק האיש אשר זמנו עובר בריקודים,
אך המוסיקה היא אצלך, בנבכי נשמתך והיא שלך! / היא הלהבה המרכזית בעיסוקך, המושכת והמקדמת אותך
אכן אותה אתה מאוד אוהב / והגיטרה מייצגת אצלך את קולו של הלב
אתה בהחלט מה שנקרא בלשוננו אדם רחב אופקים / ועל כנפי התרבות והשירה, דואה למרחקים
פעם לפני שנים כשערבים אלה רק התחילו / הצבת בקושי רמקול אחד וגם זאת ברחימו ודחילו
במשך הזמן הפכת ממש מקצוען החולש מידי חודש על כל המסיבה / ושום דבר כאן לא זז עד שאתה בא!
אכן מיכאל אתה גם מה שאנו מכנים איש משפחה / אך יחד עם זאת אתה כוכב הצלחה.
בזכות ולא בחסד, אתה רכז התרבות של המועצה האזורית / וזהו בהחלט תפקיד תפקיד!
אך אתה ממשיך להיות עניו, לעולם לא מתהדר / על הקשרים אתנו ממשיך ושומר
מדייק להגיע אל החצר, את החוטים בנאמנות מחבר / דואג למיקרופונים ואת השירה לתגבר !
כולנו כאן מיכאל, חייבים לך תודה גדולה / וכמובן גם לך כרמלה!
בברכת מזל טוב מבקשים לברכך, / שהרי חוגג אתה את יום הולדתך!
שתמשיך כך בע"ה להביא תרבות / שילוו אותך תמיד רק שמחה ובריאות
עד מאה כעשרים, ערבי זמר מופעים ושירים! / ובהזדמנות חגיגית זו, לכולנו שנה טובה /
שנת אחווה ואהבה, שנת רעות ושנת בריאות
שלאורך כל השנה נבוא אל משפ' פרידמן לשיר / ויעלה הזמר מכפר ומעיר ואת כל הישנונים יקפיץ ויעיר!
בידידות חמה רותי ויוסקה מולדת
תמוז תשע"ב:
שיתוף פעולה שנוצר במסיבה -
מילים: רוני גרוס
לחן: סלעית
קלידים: צליל בירן
לילה לי/ תלמה אליגון
השיר הזה נכתב בלילות השיר הזה כואב בלילות
כשכל המנגינות כבר כלו את כל האהבות שכלו
השיר הזה בוכה בלילות
על כל אותן חומות נעולות
על כל אותן עיניים שתעו במחשכים
ועל החלומות שנשחקים
לפני כחדשיים אבדנו בנסיבות טרגיות את בן מושבנו בנם של נחמה ודובה,
חברים קרובים יקרים ומתמידים במסיבה שלנו, אלון שוורץ זכרו ברוך.
אלון היה מדען חשוב במכון וויצמן, יצר פריצת דרך במחקר השחפת שהתחילה
להרים ראש בעולם, שולחן עבודתו מיותם נשאר.
אלון אהב "לחרוש" את הארץ ושביליה.
הוא גם היה הוא שותף פעיל, מסור ואחראי בחלק הטכני של כל אירוע במושב,
"מדען ואדם" כפי שנכתב על קברו, ועוד נכתב על מצבתו של האלון שנגדע:
"כי האדם עץ השדה". נבכה לו בשיר.
"כי האדם עץ השדה".-שרה סלעית
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא צמא למים
כמו האדם הוא נשאר צמא
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
"הבן יקיר לי" – מירי (קלרניט)
הבן יקיר לי אפרים עם ילד שעשועים
מידי דברי בו
אזכרנו עוד.
יהי זכרו ברוך
---------------------------------------------------------
Page updated
Report abuse